בדיקת כדוריות דם לבנות WBC (white blood cell (WBC) count)

תשובה: שלבקת חוגרת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף הווריצלה. מדובר באותו הנגיף הגורם אבעבועות רוח בילדים. באנשים שחלו באבעבועות רוח, לאחר ההחלמה נותר הנגיף רדום בתאי העצב באתרים שונים במערכת העצבים המרכזית. מסיבות שונות, הנגיף עשוי לשוב ולהתפרץ שנים מאוחר יותר, אלא שכעת, הודות לזיכרון החיסוני, הוא אינו מתפשט בכל הגוף, אלא מוגבל לעצב יחיד. לאורך העצב מופיעה פריחה שעשויה להיות מגרדת או כואבת. בשלב זה המחלה מידבקת במגע עם הנגעים שעל העור, אולם יכול להידבק רק מי שלא חלה מעולם באבעבועות רוח ולא חוסן נגד המחלה. זה אומר שלמעשה, כמעט רק תינוקות עשויים להידבק. בעלך ובתך אינם בסכנת הידבקות. הטיפול במחלה נועד להגביל את משכה ולהקטין את הסיכוי שיתפתחו סיבוכים. המרכזי בהם הוא כאב עצבי שלעיתים רחוקות עלול להימשך זמן רב. אכן ישנו חיסון נגד וירוס אבעבועות הרוח, הניתן לכל התינוקות במדינת ישראל. החיסון לא נועד למנוע התפרצות של שלבקת חוגרת אלא את מחלת אבעבועות הרוח. אין טעם לחסן אנשים בוגרים, שכן רובם ככולם כבר חלו במחלה, וממילא הם מחוסנים נגדה. הטיפול שקיבלת הוא המומלץ במקרים אלה. כעת לא נותר אלא להתאזר בסבלנות, שכן המחלה חולפת מאליה במוקדם או במאוחר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה:

עלייך לשוחח על כך עם הרופא המטפל בך. בחלק מן המדינות, הרופא המטפל נדרש על פי חוק להציע לך לעבור בדיקה לגילוי נגיף ה- HIV. במידה ואת חושבת כי את נמצאת בקבוצת סיכון להיחשף לנגיף ה- HIV או במידה ואת חושדת כי כבר נדבקת בנגיף, מומלץ לך ללכת להיבדק. במידה ואת מתגלה כנשאית של נגיף ה- HIV, ייתכן ותבחרי שלא ללדת ילדים בכלל. במידה ואת כבר נמצאת בהיריון כאשר את מתגלה כנשאית של הנגיף, ניתן לשקול לנקוט באמצעים שונים על מנת לצמצם את רמת הסיכון של העובר שלך להידבק בנגיף ה- HIV.

תשובה: וירוס (נגיף) הוא אורגניזם זיהומי קטן, הרבה יותר קטן מפטריה או מחיידק. וירוס חייב לפלוש לתא חי על מנת להשתכפל. הווירוס פולש לתא ומשחרר בתוכו את החומר הגנטי שלו. וירוסים בדרך כלל מזהמים סוג מסויים של תא, וירוסי צינון, למשל, מזהמים רק את דרכי הנשימה. וירוסים מועברים בדרכים מגוונות - בליעה, שאיפה, עקיצה ומגע מיני. כאשר וירוס נכנס לגוף, הוא מעורר את מערכת ההגנה החיסונית, את תאי הדם - לימפוציטים ומונוציטים - התוקפים את הווירוס או את התא המזוהם. הביטויים הקליניים של הזיהום תלויים בסוג הווירוס ובבריאותו הכללית של האדם שנדבק. סוגי הזיהומים הוויראליים כוללים זיהומים של דרכי הנשימה העליונות - אלה הכי נפוצים, ומתבטאים בחום, כאב גרון וסינוסיטיס. וירוס השפעת (influenza) הוא דוגמה לוירוס כזה. זיהומים של במערכת העצבים - כמו כלבת או דלקת קרום המוח. זיהומי עור - כמו הרפס. מחלת הנשיקה (EBV, CMV). איידס (HIV). ועוד. כך שלגבי שאלתך "מה הסימפטומים"? - זה תלוי בסוג הווירוס המזהם. אני מניחה שכיוונת לוירוס של דרכי הנשימה שיכול לגרום לכאב גרון, חום, שיעול וסינוסיטיס. האבחון הוא קליני בעיקרו. זיהום ויראלי לעומת חיידקי הוא בדרך כלל פחות סוער. החום פחות גבוה, והוא אינו מלווה בצמרמורות. לאבחנה של זיהומים אפידמיים (כמו שפעת) מסייעת מציאותם של מקרים נוספים בסביבה. זיהומים אחרים מתגלים בעזרת בדיקות דם תומכות, היכולות להראות ספירה לבנה גבוהה (של תאי דלקת), אך לא גבוהה מדי (ספירה גבוהה יותר מתאימה יותר לזיהום חיידקי), עם אחוז יחסי גבוה של לימפוציטים או מונוציטים. ישנן גם בדיקות סרולוגיות המאפשרות לבדוק את מציאותם של נוגדנים לווירוסים ספציפיים. לחלק מן הזיהומים ישנן תרופות אנטי-ויראליות, אך הן אינן בשימוש שגרתי באנשים עם מערכת חיסון תקינה. ברוב הזיהומים הוויראליים נלחמת המערכת החיסונית ביעילות, עם מעט עזרה של טיפול תומך כמו שתייה מספקת, הורדת חום, תרופות נגד שיעול ועוד. חיסונים מסייעים במניעת מחלות ויראליות. אנטיביוטיקות משמשות לטיפול בזיהומים חיידקיים. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה: שני המדדים שאת מציינת, הם "מדדי דלקת". ערכם עולה בתגובה לתהליך דלקתי או זיהומי בגוף. נויטרופילים הם סוג של תאי דם לבנים, ולרוב ערכם עולה בתגובה לזיהום חיידקי (הדבר מעיד על פעילות המערכת החיסונית). מידע נוסף על נויטרופילם ומשמעותם תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=10

תשובה: לא ברור אם הבעיה שלך היא בשריר, בגיד או בעצם. טיפול בקרח יעיל לעצירת הנפיחות שנגרמת כתוצאה מקרע של סיבי שריר, פגיעה בכלי דם והצטברות נוזלים. כשהפגיעה בשריר או בגיד, יש לטפל בקרח במשך כמה ימים עד לעצירת הנפיחות, ולאחר מכן להתחיל בחימום הדרגתי ובפיזיותרפיה עד לאיחוי הקרע. אם הבעיה בעצמות השוקה או השוקית, יש לאבחן אם יש שבר או שבר מאמץ (מקרוסקופי) ולטפל בהתאם לממצאים. ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

תשובה: הסיכוי שיש לך בגוף מחלה דלקתית משמעותית עם שקיעת דם ורמת CRP תקינות נמוכה. בדיקה אחת שהייתי עושה, אם לא נעשתה עדיין, היא בדיקת CPK. זהו חלבון שמשתחרר משריר בזמן פירוק שלו ויכול לסייע לראות אם כאבי השרירים נובעים מפגיעה בשרירים. אם רמת ה- CPK גבוהה מאוד, יש מקום לבדיקות נוספות כמו ביופסיה של השריר. לא סביר שמחלה כמו טרשת נפוצה או מחלה נוירולוגית אחרת תתבטא בבעיות כלל גופניות כמו שאת מתארת, כך שבקשר לכך את יכולה להיות רגועה, וגם לגבי הסכנה לעובר. אני חוששת שאין לי רעיונות נוספים. נראה שהרופא המטפל שלך חשב על רוב הדברים שגם אני חשבתי עליהם. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה:

אנשים שלא חלו באבעבועות רוח ולא קיבלו חיסון נגד המחלה נמצאים בסיכון לחלות בה וגם אנשים ש:

• חיים עם אדם שחולה באבעבועות רוח.
• עובדים, או משחקים בתוך חדר, יותר משעה, עם מישהו שחולה באבעבועות רוח.
• חולקים חדר בבית החולים עם אדם שיפתח מאוחר יותר אבעבועות רוח, או מטופלים על ידי איש צוות שיפתח אבעבועות רוח מאוחר יותר.
• סובלים ממערכת חיסונית מוחלשת.

הסיכון להידבקות באבעבועות רוח גבוה במיוחד כאשר אחד מבני הבית חולה במחלה, זאת בשל המגע הקרוב. יתרה מזאת המחלה עלולה להיות חמורה יותר אצל האדם שנדבק, מאשר אצל האדם ממנו נדבק. המחלה מדבקת במיוחד החל מהיום הראשון או השני לפני הופעת הפריחה ועד שהאבעבועות מתייבשות ומתכסות בקרום. תינוקות צעירים מאד, בני נוער, מבוגרים ובמיוחד נשים בהיריון ואנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות סיבוכים כתוצאה מאבעבועות רוח. אנשים שחלו במחלה או קיבלו את החיסון נגדה – מחוסנים מפני הנגיף. במקרים מסוימים תיתכן תגובה קלה כתוצאה מחשיפה נוספת לנגיף, כמו למשל מעט נקודות וחום קל. אולם ברב המקרים, לא סביר שאדם שכבר חלה באבעבועות רוח יחלה שוב במחלה.

תשובה: אוננות על ידי החדרת אצבעות לא בהכרח קורעת את קרום הבתולים, גם אם מופיע מעט דם, אך תשובה ודאית לגבי קריעת הקרום ניתן לקבל רק בבדיקת גינקולוג. קונדום יעיל במניעת העברת מחלות מין כמו HIV, כלמידיה, צהבת (הפטיטיס), אך הוא אינו מונע העברה של הרפס ופפילומה (HPV). בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: השתן אמור להיות סטרילי ובלי לויקוציטים או חיידקים. אם יש לויקוציטים, הדבר עשוי להצביע על זיהום בדרכי השתן.

תשובה: ספירת דם היא בדיקת דם פשוטה בה בדקירה אחת נוטלים כמה מיליליטרים של דם. את הדם שולחים למעבדה, אשר באמצעות מכשיר ייחודי מתארת את ספירת התאים בדם. הדם שלנו מורכב מנוזל הפלזמה (55%) ומתאים (45%). ספירת הדם בודקת מהו ריכוז התאים השונים בדם הנבדק: מהו ההמוגלובין, מהו ריכוז תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם. כמו כן, ספירת הדם מספקת מידע נוסף לגבי גודל תאי הדם, ריכוז ההמוגלובין בתאי הדם האדומים, השונות בגודלם. לגבי תאי הדם הלבנים (שסוגיהם רבים) מבצעים בספירת הדם גם דיפרנציאל, בו מקבלים את אחוז התאים הלבנים מכל סוג (נויטרופילים, לימפוציטים, מונוציטים, אאוזינופילים ובזופילים). האחוזים השונים וגם המספר האבסולוטי של כל אחד מהערכים הללו הוא בעל משמעות קלינית. אין צורך בצום טרם ביצוע ספירת דם, משום שלתזונה אין השפעה מיידית על תאי הדם. הדבר היחיד שיכול להשפיע מעט על ריכוז תאי הדם הוא מידת ההידרציה (רמת ההתייבשות) של האדם. אדם מיובש (שלא שתה זמן רב, או הזיע רבות או סבל מחום גבוה) יציג ריכוז קצת יותר גבוה מן הרמה האמיתית שלו של המוגלובין ותאים. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד